תנאי השרב הקיצוניים עלולים לסכן ולגרום לעיתים לנזקים בלתי הפיכים. אז מה עושים? שותים כמה שיותר גם אם לא מרגישים צמא, מנסים להישאר במקומות קרירים ומוצלים ושמים לב לתופעות שעלולות להצביע על התייבשות, בעיקר בקרב מבוגרים, חולי לב ונשים בהיריון. מומחים מתחומים שונים מנתחים ומסבירים כיצד משפיע החום הכבד על הגוף
השרב הקיצוני שפוקד את ישראל עלול להיות מסוכן לבריאות שלנו וחשוב להתנהג בהתאם. מומחים מסבירים איך החום הכבד עלול להזיק לאיברים בגוף שלנו, ומה צריך לעשות כדי להגן עליהם.
"חום מעלה את העומס על כל רקמות הגוף, דבר המעלה בתורו את העומס על הלב, בגלל שהוא צריך לספק חמצן ודם לרקמות", מסביר פרופ' אדי קויפמן, קרדיולוג ומצנתר בכיר באסותא מרכזים רפואיים.
"במצב של עומס חום כבד קיימים מנגנוני פגיעה משמעותיים בגוף, אחד מהם הוא התייבשות. במצב של התייבשות, אנחנו מאבדים נוזלים בקצב שאנחנו לא תמיד ערים אליו, שכן מנגנון הצמא הוא לא המנגנון הכי מדויק. ברגע שאין לנו מספיק נוזלים בגוף הלב מתקשה לעבוד כי אין לו מספיק נפח בכלי הדם. מסיבה זו הוא צריך לעבוד יותר - לפמפם יותר כדי להזרים את אותה כמות של דם שהגוף צריך וזה מגביר את העומס עליו.
"במקרים של מכת חום, טמפרטורת הגוף עולה ואז נוצרות יותר פגיעות רב-מערכתיות. הלב הוא חלק מזה, אבל מדובר בפגיעה בכל המנגנונים של הגוף שבנוי לעבוד בטמפרטורה מאוד ספציפית. האנשים הרגישים יותר לדברים האלה הם כמובן מטופלים שיש להם בעיות לבביות מלכתחילה. חולים עם אי-ספיקת לב, חולים עם בעיות מסתמיות, עם מחלת לב כלילית או אנשים המועדים להפרעות קצב כתוצאה משינוי של מאזן המלחים בגוף. כשאנחנו מאבדים מים אחוז המלח בגופנו עולה. זה יכול להוביל להפרעות קצב קטלניות במידה ואחד המלחים יוצא מאיזון באופן קיצוני".
מהם התסמינים לכך שיש בעיה?
ד"ר אמיר בר-שי, מנהל המכון לרפואת ריאות במרכז הרפואי איכילוב, מסביר שהטמפרטורה הגבוהה פחות משפיעה על הריאות שלנו, אלא האובך בהחלט משפיע. "אצל אנשים עם מחלות דרכי אוויר כמו אסתמה או COPD, דרכי האוויר מאוד רגישות. המחלות האלה הן בדרך-כלל מחלות של דרכי האוויר הקטנות והאובך יכול לגרום להתלקחות המתבטאת בהחמרה בקוצר נשימה, בשיעול, ליחה, צפצופים", הוא אומר. "אנחנו יודעים שבימי אובך יש הרבה יותר פניות למיון, הרבה יותר התקפים של מחלות דרכי אוויר".
ד"ר בר-שי מסביר כי במצבים כאלה הדבר הכי יעיל שיש לעשות הוא פשוט להימנע מחשיפה לאובך. "לאנשים עם מחלות דרכי אוויר עדיף לצאת כמה שפחות בימים האלה, בוודאי ובוודאי שלא לבצע פעילות גופנית בחוץ, ואם ממש חייבים לצאת – אז לדאוג שזה יהיה במינימום האפשרי", הוא מתריע. "בנוסף, אנשים אשר לוקחים טיפול קבוע רצוי וחשוב מאוד שיקפידו על הטיפול, מכיוון וזה יכול למנוע לחלוטין את ההתלקחות או לפחות להפוך אותה להרבה פחות משמעותית".
ד"ר יפה לרמן: "כשאדם מבוגר מתייבש האיבר הראשון שמאוד נפגע הן הכליות. התפקוד שלהן יורד ולא תמיד חוזר לאיתנו. גם הלב נפגע. האיבר השלישי שלרוב נפגע זה המוח. בנאדם מבוגר הסובל ממכת חום יסבול מבלבול, חוסר התמצאות"
החום עצמו לא מהווה טריגר?
אחת האוכלוסיות היותר פגיעות למזג אוויר קיצוני זו אוכלוסיית הגיל השלישי. ד"ר יפה לרמן, מומחית גריאטריה בבית החולים השיקומי רעות בתל אביב, מסבירה שהבעיה המרכזית נעוצה בחוסר יכולת ויסות טמפרטורת הגוף בקרב אוכלוסייה זו.
"כל ויסות הטמפרטורה אצל מבוגרים שונה מאוד מאצל צעירים", היא אומרת. "אנחנו רואים בחורף יותר מכות קור ובקיץ יותר מכות חום. מה שקורה הוא שהגוף הזקן מרגיש פחות את שינויי הסביבה, במיוחד אם השינוי הוא קיצוני, כמו למשל בקפיצה שהייתה לנו בטמפרטורות בימים האחרונים".
מהן הפגיעות הנפוצות?
מדוע זה קורה?
"בנוסף, מנגנון הצינון של הגוף הוא הזעה. צעירים מזיעים הרבה ומהר, וזקנים מזיעים הרבה-הרבה פחות. כלומר, גם מרכז ויסות הטמפרטורה במוח מקבל פחות גירויים מהגוף, וגם תגובת הגוף היא אחרת כך שהתוצאה היא כפולה. דבר נוסף, אנשים מבוגרים גם לוקחים המון תרופות שמשפיעות על מנגנון ההזעה או תרופות משתנות. הם מאבדים נוזלים מהר יותר".
מה ניתן לעשות?
ד"ר ענת לביא, מנהלת מחלקת חדרי לידה בבית החולים ליס לנשים ויולדות, במרכז הרפואי תל אביב מסבירה כי חשיפה לחום קיצוני בזמן היריון יכולה להיות משמעותית. "הטמפרטורה של העובר היא מעלה אחת יותר מזו של האמא. מחקרים בחיות מצאו שכשהן נחשפות לחום קורים מומים מסוימים בעוברים", היא אומרת ומסייגת: "עם זאת, כשחקרו את אותם הדברים בבני אדם, למשל במקרים של מחלות חום או שימוש מוגבר בסאונה, הממצאים לא היו חד משמעיים. אבל כשבחוץ מאוד חם ולח, בעיקר מעל טמפרטורה של 32 מעלות צלסיוס, מתחיל איזשהו ספקטרום של תופעות, החל מתופעת התייבשות ועד למכת חום במקרים הקיצוניים".
וכיצד הם משפיעים על ההיריון?
"הדוגמה הקלאסית היא נשים שצמות ביום כיפור. בסוף יום כיפור אנחנו רואים אצל אותן נשים שמגיעות אלינו שהתלונה המרכזית היא צירים מוקדמים. אנחנו נותנים להן נוזלים דרך הווריד ובדרך-כלל זה עובר. כמובן שאנחנו מדברים על חריגה קלה, אבל כשמדובר על עומס חום קיצוני זה דבר שצריך להקפיד עליו".
ד"ר ענת לביא: "נשים בהריון צריכות לשתות כ-3-2 ליטר באופן מחולק לאורך היום ולוודא ששתינו מספיק על ידי בדיקה של השתן. אנחנו רוצות לכוון לשתן צלול ושקוף. במקביל יש להימנע משתייה של קפה ותה היכולים לייבש. להימנע משהייה בשמש ולשהות כמה שניתן בצל ובמקומות קרירים וממוזגים"
איך אפשר לזהות את זה?
ומה קורה כשהפגיעה קיצונית יותר?
כיצד ניתן להימנע?
כדי להימנע מפגיעות בעקבות עומס החום הנוכחי (וגם אלו שיבואו בקיץ הקרוב) משרד הבריאות פרסם כמה המלצות שימושיות:
להימנע מחשיפה לחום ולשמש: המלצה זו חשובה לציבור הרחב, לאוכלוסיית הקשישים ולחולים במחלות כרוניות בפרט. להימנע ממאמץ גופני שאינו הכרחי, להקפיד לשתות מים ולהימצא, ככל האפשר, במקומות ממוזגים.
לעצור להתרעננות ולהקפיד על הגנה מתאימה ושתייה: לשוהים תחת כיפת השמיים מומלץ לחבוש כובע רחב שוליים, ללבוש בגדים בהירים ונוחים ולמרוח קרם הגנה. משרד הבריאות מזכיר כי אין להשאיר תינוקות, ילדים, קשישים וחסרי ישע ברכב שאיננו ממוזג וללא השגחה. בנוסף, אין להשאיר בעלי חיים ברכב או במבנה ללא מים וללא אוורור וטמפרטורה סבירה.
לשים לב לסימנים שעלולים להצביע על מכת חום: יש לשים לב כי בעת עומס חום תיתכן אפשרות לפתח מכת חום, המתרחשת כאשר הגוף לא מסוגל לקרר את עצמו בסביבה החמה. הסיכון לפתח מכת חום גבוה יותר בגיל המבוגר, בגילי 4-0, בחולים במחלות לב וכלי דם, באנשים הסובלים מהשמנת יתר, בחולים במחלות כרוניות אחרות, במטופלים בתרופות מסוימות, ובעת מחלה חריפה או התייבשות.
כשיש מזג אוויר עם תופעת עומס חום מומלץ לא לצאת לטיולים בטבע. אם בכל זאת החלטתם לצאת, מומלץ לפעול בהתאם להמלצות הבאות: